יום חמישי, 10 בדצמבר 2015
יום שלישי, 8 בדצמבר 2015
דפוס האשמה / שי מזרחי
יום שני, 26 באוקטובר 2015
שיאצו ואני / שי מזרחי
בעוד 4 ימים אני חוזר ללמד שיאצו לאחר שנה של הפסקה. בשנה זו התפתחו אצלי דברים רבים, גם במישור האישי וגם במישור המקצועי. למדתי לוותר על הדיכאון, לומד לא להביע רגשות שליליים ולאכול אותם לבד ובלי מלח , למדתי על מודל הרקמות אותו הגיתי בסוף הפעם האחרונה בה לימדתי שיאצו, למדתי על שיחת מגע אותה שכללתי למודל של ממש ובו אני מאד שמח. למדתי דברים רבים. ועכשיו, בתוך כל זה אני חוזר ללמד שיאצו.
ואולי עכשיו, כשאני נשען בטיפולים על דרכים אותן אני סללתי' אולי עכשיו אוכל ללמד שיאצו בשקט. כי ברגע שסללתי את הדרכים שלי, יכול אני לראות, בלכתי בהן, את הדרכים האחרות ואת השלמות שבהן.
דרך נועדה להוביל למקום. דרך טיפולית נועדה כדי להוביל למקום של ריפוי כדי שיכולת ריפוי תהפוך ליכולת אותה אדם יכול להפעיל בצורה רצונית ומכוונת יש להכיר את הדרך על בוריה. היכרות זו חייבת להיות היכרות מעשית, הליכה של ממש בדרך פעמים רבות וידיעה של פיתוליה הרבים.
אני מוצא שיש מספר דרכים טיפוליות שעל פיהן פועלות כל שיטות הטיפול:
- דרך הדם: כל טיפול הניתן דרך הפה ובמריחה הוא טיפול דרך הדם ודרך הוספה או פינוי מרכיבים לזרם הדם. צמחי מרפא, פרחי באך, שינוי תזונה, ארומתרפיה, תרופות, משחות למיניהן.
- דרך העצבים הסנסורים: כל טיפול שפונה אל החושים של האדם משפיע דרך העצבים הסנסורים. המסרים התחושתיים נאספים מהגוף על ידי העצבים הסנסורים, מובאים אל המוח שם ניתנת פקודה לאיזון.
- חוש השמיעה: שיחה טיפולית , טיפול דרך מוסיקה
- חוש המישוש ותחושת הגוף: עיסוי , רפלקסולוגיה , שיאצו , דיקור ,אוסטאופתיה , פיזיותרפיה ,כירופרקטיקה, צ'י גונג , יוגה ,פלדנקרייז , אלכסנדר , תרגילי מרידיאנים
- חוש הריח: ארומתרפיה
- חוש הטעם: התזונה הסינית ועבודתה עם טעמי המזון
- חוש הראייה: תרפיה בצבעים ,תרפיה באמנות .
- דרך מערכת שריר – שלד: כל טיפול שעובד על הגוף ומניע ומזיז את מערכת השלד והשרירים. איזון השלדה של האדם, דרך שפועלת באופן ישיר ומקומי על הגוף: יוגה, פילאטיס , פלדנקרייז, אלכסנדר, צ'י גונג, תרגילי מרידיאנים, עיסוי, שיאצו, רפלקסולוגיה, פיזיותרפיה, אוסטאופתיה, כירופרקטיקה.
אני בטוח שרשימות אלו חלקיות אך אני בטוח שכל שיטת טיפול שנבדוק תמצא את עצמה בתוך אחת הדרכים או יותר. כפי שהבחנתם/ ן ישנן שיטות טיפול העונות על שתי דרכים מפני שהן מערבות גם את התחושה שמעוררת את המוח לשינוי וגם שינוי מקומי ברחבי הגוף מעצם המגע. כשאנו באים לדבר על שיטה חשוב שנבין באיזו דרך היא מתקיימת וחשוב שנבין את משמעות הדגשים שבה על פי הדרך שבה היא מתקיימת.
שיאצו
שיאצו היא שיטת טיפול שהולכת בשתי דרכי במקביל. דרך העצבים הסנסוריים ודרך מערכת שריר שלד. אם יש ענייו שמאגד ומאחד את כל זרמי השיאצו הוא עניין תחושת הצ'י/ קי. תחושה זו היא הדרך המרכזית לריפוי בשיאצו. בשיאצו יש הרבה עבודה על מערכת שריר שלד: מתיחות, הנעות, פיתולים, תפיחות, חימום שרירים ועוד, אך כל אלה אינן הדרך המרכזית בה צועד השיאצו אל הריפוי. הדרך המרכזית היא דרך תחושת הצ'י או דרך העצבים הסנסורים.
שיאצו הנשען על מדע האקופונקטורה והמרידיאנים, עומד על כך שתחושת הצ'י העולה מגופו של המטופל אל ידיו של המטפל תהיה נוכחת כל העת בתשומת הלב של המטפל. תחושה זו פנים רבות לה: חום, עקצוץ, התנפחות והתמלאות של כפות הידיים, כאב, דופק עדין.
על המטפל להיות ער לתחושה זו כל העת. המרידיאנים ונקודות הלחיצה הם מסלולי הליכה וצמתים בדרך הריפוי של העצבים הסנסוריים. במסלולי הליכה ובצמתים אלו צעדו וצועדים אינספור אנשי טיפול ולכן דרך זו על כל מסלוליה ממופה וידועה בצורה מקיפה מאד.
כשאני משווה בין מטפל למוזיקאי אני יכול לומר ששיאצו הוא כמו קונסרבטוריון, לומדים כל כך הרבה בשיאצו, כל כך הרבה עניינים רק כדי שתחושת הצ'י תהיה נגישה לך ושתוכל לעבוד איתה. לומדים על יציבה נכונה, לומדים על הרפיה, ולומדים על איכות של מגע ולומדים על תודעה ריקה וקשובה. לומדים להתעורר למציאות בסבלנות ובחמלה.
היכולת להרפות עם יד הבן/בת ולטבול בצ'י של המטופל, התחושה המידית שהרפיה זו מעלה ביד האם, היכולת של יד האם להפנות את התחושה הזו בחזרה אל גוף המטופל, המשיכה העדינה של השאיפה את יד הבן/בת אל פני השטח, המעבר המלטף והרך של יד הבן/בת אל הצעד הבא בדרך, הנשיפה שמרפה אותי שוב אל תוך הדרך, הטבילה המחודשת בצ'י וכן הלאה והלאה .
ככה זה שיאצו בשבילי.
צריך ללמד את כל מה שיש ללמוד: עבודת גוף, איכות מגע, ידע תאורטי, יכולות אבחנה, את הכל צריך ללמד כשמלמדים שיאצו. אבל מה שצריך לעשות כל הזמן זה להראות את הדרך ולהקפיד שהתלמיד צועד בה ומיישם את כל מה שהוא לומד בעודו הולך בדרך! דרך העצבים הסנסוריים! דרך הצ'י .
יום שלישי, 20 באוקטובר 2015
השילוש הקדוש מעולם הסימפטומים - הצצה לתוך מועדון המטפלים / שי מזרחי
ה היה כשהיה עוד חם וכולם התלוננו על כמה של חם ואפילו בהפסקה כמעט כולם נשארו בכיתה. באתי לשיעור עם הכותרת "הטיפול המרגיע". רציתי להסביר וללמד באופן מעשי איך להתמודד עם נוירוזה ומתח.
כתבתי את הכותרת על הלוח וכמו שקורה לי לא פעם, הלוח התמלא ברשימות שלפני כן לא ממש ידעתי על קיומן וחילקתי את עולם הסימפטומים ל 3:
- סימפטומים פיזיים: משהו שנולדת אתו או דברים שקרו לגוף בדרך כמו תאונות וחבלות.
- סימפטומים פסיכוסומטיים: מחלות פיזיות שהמקור שלהן הוא נפשי, או במילים אחרות - סימפטומים פיזיים שמטרתם היא להמשיך הדחקה רגשית/שכלית.
- סימפטומים פסיכוטיים: מצבים בהם המודעות של האדם אינה בידיו ומכך גם מעשיו של האדם אינם בידיו (בעצם מדובר בהפרעות התנהגות).
- פיזי: איזו חבלה מהצבא או איזו תאונה שאחריה הצוואר לא חזר להיות כמו קודם . אולי עקמת ? יש כאלה שנולדו עם מום בלב או חירשות /עיוורון מולד וכו'
- פסיכו-סומטי: לי יש כאב בקרסול שמופיע בכל פעם שאני מנסה להתקדם לאנשהו בחיים . זה יכול להיות כל סימפטום פיזי בלי סיבה כמו – חבלה, תאונה, גנטיקה (לא פוטנציאל גנטי שהתפרץ אלא מחלה שהופיעה מיד עם תחילת החיים). דלקת פרקים , אסטמה , מיגרנה , מחלות מעיים ועיכול, פריון בחלק גדול מהמקרים, ממאירות בחלק גדול מהמקרים, מחלות עור למיניהן וכו' ועוד ועוד, הרוב זה פסיכו-סומטי.
- פסיכוטי: כששומעים פסיכוטי מיד מדמיינים אדם עם פיג'מה מלוכלכת , לא צפוי , מדבר מוזר. כשאני אומר פסיכוטי אני מתכוון לכל הפרעות ההתנהגות כמו : אכילה רגשית, התמכרויות, אנורקסיה, בולימיה, הפרעות טורדניות כפייתיות, דיכאון מז'ורי, התקף פניקה, התקפי זעם וכל מצב אחר ש"קורה לי", ש"לא בשליטתי".
כל מצב המערב את הנפש בלי לערב סימפטומים של הגוף יהיה מצב התנהגותי, ואני לא מכיר אף אדם שכל מעשיו בידיו וגם לא מכיר אף אדם שמודע כל העת לעצמו, כך שלתפיסתי, כולנו קצת פסיכוטיים.
וזה לקח אותנו לתוך סדרת שיעורים שעדיין בעיצומה בה אנו דנים בכל פעם בהיבט אחר של השילוש הזה ומצמידים לו טכניקות אבחנה וטיפול , לפעמים נעזרים במודל הרקמות, לפעמים בשיחה בשפת המגע, לומדים, לומדים אצלנו.
בשבועות הקרובים אחזור אל הטקסט הזה ואנסה לתת טעימה, לפחות תאורטית, של כל אחד מהעולמות הסימפטומטיים האלה וגם, אם יש שאלות עד כאן, אשמח לנסות לענות
עד כאן
כרגע
שי

יום ראשון, 11 באוקטובר 2015
הטיפול בחרדה בעזרת שפת המגע / שי מזרחי
לפני שאתחיל לתת מושגי יסוד בנושא החרדה, ארצה להתחיל בתיאור העניין של שפת מגע.
מגע היא השפה הראשונית בה אנו נתקלים עם בואנו לעולם. תינוק זקוק לכך שיחזיקו אותו באותה מידה בה הוא זקוק למזון. זהו הגירוי הראשוני והחשוב ביותר בתחילת חיינו, זוהי השפה הראשונה שאנו לומדים, ואנו לומדים אותה ורושמים לפנינו רשמים מצטברים על פי הצורה שמחזיקים אותנו ונוגעים בנו.
לומדים על אהבה על ידי מגע, לומדים על היותנו נחשקים ורצויים על ידי מגע, לומדים על כך שדואגים לנו על ידי מגע, לומדים על חוסר מנוחה וחוסר סבלנות על ידי מגע, לומדים על מצוקה וקושי לתפקד, על עייפות, הכל נלמד על ידי מגע.
מעבר לכך שלכולנו כבוגרים יש חוסר אדיר בגירוי הראשוני הזה – מגע, מעבר לכך, יש להבין שגם כבוגרים אנו בקיאים בשפה הזאת. אני טוען,(ובודק זאת ללא הרף) כי:
שיחה טיפולית במגע, יכולה לעשות סדר. יכולה להחזיר את תת המודע ומנגנוני החירום של האדם לרגיעה, יכולה לעזור לחלקים המודעים והרצוניים של האדם לפרוץ גבולות של פחד וספק, יכולה לאזן מצבים פסיכוסומטיים רבים ומעל לכל – שיחה טובה במגע מעלה את רמות המודעות של המטופל ומייצבת את הערנות שלו לגבי חייו ובחירותיו בתוך חייו .
אפשר לדבר עם הגוף ולהגיד לו כל מה שרוצים על ידי מגע. אני יכול לרצות להמחיש מעבר מדיכאון לתחושת עניין בחיים על ידי מגע, אני יכול לרצות להמחיש חוסר מנוחה ושקט במגע ואחר כך להמחיש שלווה וערנות. תמיד אמחיש את המצב הקיים והנוכח כרגע ואז אעבור להמחיש את המצב האפשרי או הרצוי. והגוף מבין את זה.
אנסה להמחיש זאת בהמשך הדברים על ידי סיפור מקרה של חרדה. אך לפני כן נדבר על חרדה:
חרדה היא מצב פסיכוסומטי וזאת משום שהסימפטומים שלה מתבטאים גם בגוף וגם בנפש. דפיקות לב מואצות, לחץ בחזה, כאבי ראש וכאבי בטן, רעד של השרירים, הזעה, סחרחורת, עייפות, תחושת סף עילפון, דכדוך,דאגה קבועה, חשיבה בלתי פוסקת, בדיקה בלתי פוסקת של הגוף וחוסר יכולת לסמוך על תוצאות בדיקות תקינות. פחד מ: מבחנים, במה, טיסות, נהיגה, נסיעה ברכב, שינה, אכילה ומכל דבר שתעלו על הדעת.
כל מטופל בא עם סיפור סימפטומטי אחר, בדרך כלל נראה שילוב של סימפטומים פיזיים, רגשיים, מחשבתיים והתנהגותיים. לעיתים האבחנה לגבי חרדה תהיה ברורה ולעיתים נבין זאת רק לאחר שננסה לטפל בסימפטומים הפיזיים ללא הצלחה.
חרדה היא מצב בו מערכת העצבים מעוררת את כל הסימפטומים. אין שום בעיה עם הבטן או המפרק או כלי הדם בראש הבעיה היא עוררות עצבית. חרדה היא מנגנון שמופעל בגלל סיבות רבות והיא מוגדרת כמצב של פחד והתגוננות ללא סיבה או תוקף נראים לעין. כלומר, מנגנון החירום של האדם מופעל ומחכה להתמודדות עם גורם סכנה בתוך מציאות בטוחה ושגרתית ומנגנון זה הוא מנגנון עצבי הנקרא – מערכת העצבים הסימפטטית.
מטרת הטיפול באדם הסובל מתופעות חרדה היא להחזיר את מערכת העצבים למצב של שגרה . מצב זה נקרא מצב פרה סימפטטי.
מנגנון החרדה יכול לפעול בצורה חריפה ונקודתית כמו שיכול הוא לפעול בצורה מתונה ומתמשכת. בדרך כלל אני רואה שמנגנון זה פועל בדפוס מתון וקבוע עם התפרצויות חריפות ונקודתיות. אדם שחי תחת חרדה הוא אדם מותש ולעתים אף מיואש. אין לו יכולת להרפות והוא חי כל הזמן תחת מתקפה של הגוף והנפש שלו על עצמיותו.
בבואי לטפל בחרדה, אני מנסה לפני הכל להבין את העניינים הבאים:
מתי החל המצב? מה קרה קצת לפני כן? האם היתה איזושהי "הפתעה "? שינוי חריף? טראומה? מה היה בדיוק הדבר שהפתיע? כלומר, רוצה לשמוע כמה שיותר פרטים על האירוע שהדליק את מנגנון החרדה.
איך מתבטאת החרדה ובמה היא הורסת לאדם את החיים? במה בדיוק החרדה מפריעה לאדם ? מהו החלום הבריא? מה מדמיין האדם שיוכל לעשות ולחוות ללא החרדה? לאחר שאספתי את כל אלה יכול אני לצאת לדרך ולשקף את כל זה במגע.
כדי להמחיש זאת אתאר מקרה אמתי מהקליניקה (כמובן שהפרטים מוסווים והפרטיות נשמרת):
גבר בשנות ה50 לחייו מגיע לטיפול. מתלונן על עייפות קשה וחולשה עד כדי כך שלעתים מגיע בבוקר לעבודה ונאלץ לחזור הביתה . כאבי ראש חזקים ורעד בגוף. יש לו פחד מנסיעות ועל טיסות אין מה לדבר, יש לו פחד לצאת מהבית. יש לו פחד לארח אנשים. אפילו את ילדיו. הוא לוקח מגוון רחב של תרופות להרגעת חרדה ללא תוצאות ניכרות. בבדיקות דם ובבדיקות הדמיה אין ממצאים פתולוגיים. מאובחן כסובל מחרדה. המצב החל לפני 8 שנים , זמן קצר לאחר טראומה שחווה.
תיאור הטראומה – בתקופת מלחמה בנו שירת ביחידה קרבית, באחד הערבים נשמעה דפיקה בדלת. הוא הסתכל בעינית וראה שני לובשי מדים. לפני שהספיק לפתוח את הדלת איבד הכרה והתעלף. למזלו כשהתעורר גילה שבאו להודיע לו ולאשתו שבנם נפצע במרפק וכיום בנו בריא ומתפקד תפקוד מלא.
מאז אותו אירוע חייו השתנו מהקצה אל הקצה והוא הפך מאדם מלא חיות ושמחה לצל של עצמו. לשאלתי, מה הנזק המרכזי שגורמת לו החרדה, הוא ענה: אני לא יכול לעשות שום דבר, אני לא יכול לסמוך על עצמי שאעמוד במטלות הפשוטות ביותר.
מבחינתי אפשר לצאת לדרך. לקחתי מהשיחה מספר מילות מפתח שסביבן אבנה את שפת המגע של הטיפול:
- חרדה –אותה אמחיש בעזרת מגע רועד ולא צפוי, פשוט אניח יד וארעיד אותה רעידות מהירות, היד תעבור ממקום למקום ללא הקשר הגיוני במעברים.
- עשייה ומשימות – את העניין הזה אמחיש בעזרת ניסיון להניע מפרק באופן יציב וממושך. לדוגמה: הנעת המרפק (מחבר לטראומה שחווה בנו ) במעגלים זמן ממושך.
- חוסר יכולת וכניעה – את העניין הזה אמחיש בהפסקת התנועה ובהרפיית הידיים שלי אל הגוף שלו.
- עשייה יציבה והדרגתית – זו המחשה של החלום הבריא. המגע יהיה עדין ולעומק קבוע, התנועה מנקודה לנקודה תהיה מדודה וקבועה מבחינת התזמון שלה.
הטיפול:
שלב ראשון – המחשת המצב הקיים: ניסיון לתפקד במציאות. יד אחת שלי אוחזת בפרק כף היד, מכופפת את האמה ומתחילה להניע את המפרק בקצב הולך ומתגבר הופעת החרדה. ככל שתנועת המרפק מתגברת כך היד השנייה שלי נכנסת לפעולה נוגעת בגוף ומרעידה אותו. על פעם מחליפה מקום (ממולץ ללכת לאזורי הסימפטום – בטן וראש) כל פעם מגבירה קצת את קצב ועומק הרעד. חוסר יכולת – בשיא תנועת המרפק וניסיונו להתגבר על הרעד המחריף יש הפסקה, האמה נשמטת אל משטח העבודה, היד המרעידה נחה בעייפות על הגוף,הרפיה, כניעה.
על שלב זה מומלץ לחזור מספר פעמים עד למצב בו המטופל חש ונראה רפוי ורגוע .
שלב שני – המחשת האפשרות לשינוי : עשייה יציבה והדרגתית, אפשר ומומלץ לקחת את אותו מפרק/אזור שעליו עבדנו קודם לכן.. אך הפעם יותר לאט, יותר עדין, ללא קצב ועומק מתגבר,, פשוט להניע בעדינות וביציבות. ניסיון של מנגנון החרדה להופיע – היד שקודם הרעידה מתחילה שוב להרעיד, אך הפעם ,כשמתחיל להופיע הרעד, היד שמניעה את המרפק מאטה את הקצב והעומק עד שהרעד נפסק. היד המרעידה מפסיקה להרעיד ונחה על הגוף. כך מספר פעמים עד שהיד המרגיעה מצטרפת לפעולת היד המניעה ומחזיקה את המרפק.
המחשה נפלאה זו הפסיקה בטיפול אחד את הפחד מחוסר תפקוד. לאחריה באו עוד מספר טיפולים שעסקו בפחד מאירוח (פחד שאנשים יבואו אליו שהתחיל כשבאו אליו אותם לובשי מדים) ובהמחשה של היכולת הטבעית להתעורר ולהגן על עצמך כשיש תוקף אמיתי בסביבה. סדרה של 5 טיפולים החזירה את האדם למציאות הטבעית לו .
הפנייה אל הגוף באופן ישיר, יכולה לחולל נסים. אלו היו כמה מילים על שיטתי – שיחה במגע ביחס לנושא החרדה .

יום שלישי, 29 בספטמבר 2015
הטיפול בניצולי טראומות ילדות ממושכות, חלק ב׳ - דרכי גישה / שי מזרחי
יום שני, 21 בספטמבר 2015
הטיפול בניצולי טראומות ילדות ממושכות, חלק א - אבחון / שי מזרחי
הירשם ל-
רשומות (Atom)
